איקון תפריט
איקון פייסבוק

מי נהנה מהורדות המסים של משה כחלון?

כולנו.

הפחתות מושכלות של שיעורי מיסוי, תוך כדי מעקב מדויק אחרי ההכנסות של המדינה ממסים ובחינה מתמדת של נטל המס על קבוצות שונות באוכלוסייה כדי לוודא שהוא אכן האופטימלי, מובילות לחיזוק הכלכלה באופן כללי ולתנופה של ממש מבחינת היקפי הפעילות העסקית. כתוצאה מכך, במקרים רבים כששיעור המס פוחת, היקף ההכנסות ממסים דווקא עולה – זוהי עקומת לאפר שמרבית הכלכלנים ממליצים לפעול לפיה – כך שלמדינה יש יכולות נרחבות יותר לממש מדיניות ולהעניק לאזרחים רמת שירותים טובה.

מהי עקומת לאפר?

המודל הכלכלי שעל הבסיס שלו החליט משה כחלון לפעול ולהפחית באופן מושכל שיעורי מסים שונים הוא כאמור עקומת לאפר. עקומה זו קיבלה את שמה בשנת 1974 מעיתונאי אמריקאי בשם ג'וד ואניסקי, שהיה עד לביקורת שמתח כלכלן בשם ארתור לאפר על מדיניות העלאת המסים של נשיא ארה"ב באותה עת, ג'ראלד פורד. לאפר עצמו ציין כי אין לו זכות ראשונים על הרעיון לפיו העלאות מסים עלולות להפחית את היקף המס הנגבה בעוד הורדת שיעורי מיסוי עשויה להגדיל את היקף הגבייה, וכך למשל גם ג'ון קיינס עסק בכך.

 

באופן עקרוני רעיון העקומה מתבסס על ההבנה הפשוטה שאם שיעור המס הוא 0% גם היקף הגבייה הוא אפס, אבל גם כששיעור המס הוא 100% היקף הגבייה יהיה אפס שהרי לאף אחד לא יהיה תמריץ לעבוד או לבצע פעילות עסקית. אם בשתי נקודות הקיצון סכום המסים הוא אפס המסקנה היא שישנה עקומה, ועל כן ישנה גם נקודה שבה היקף הגבייה הוא הגבוה ביותר – ואם עוברים אותה, כלומר קובעים שיעור מס גבוה מדי, כדאי לחזור אחורה וכך גם להעלות את הסכומים הנגבים מהחברות וממשקי הבית וגם לשפר את רמת החיים באופן כללי.

 

שינויי המיסוי המשמעותיים האחרונים

כשמשה כחלון נכנס ללשכת שר האוצר, לאחר שמונה לתפקיד בעקבות הבחירות בשנת 2015 (שבה זכתה המפלגה שהקים, כולנו, ב-10 מנדטים והפכה לשותפה הבולטת בקואליציה שגיבש בנימין נתניהו), הוא שם לעצמו למטרה לשפר את מצבו הכלכלי של מעמד הביניים, לחזק את האוכלוסיות המוחלשות, להגביר את כושר התחרותיות של העסקים הישראלים שמתמודדים עם מציאות לא פשוטה ולהרחיב את היקף הפעילות הכלכלית בארץ כך שתימשך מגמת הצמיחה ואף תתעצם.

אחד הכלים שבהם בוחר כחלון להשתמש על-מנת לעמוד ביעדים שהציב לעצמו ולצוות המקצועי במשרד האוצר הוא הפחתות מסים, כאמור בזהירות, באופן מושכל ותוך בחינה מתמדת של הכנסות המדינה ממסים (כך שלא תיפגע היכולת לספק לאזרחים את השירותים החיוניים ברמה שמתאימה למדינה מפותחת). בפרט נרשמו הפחתה במס הערך המוסף, במס החברות, במסי קנייה וכן בגבייה מבעלי הכנסות נמוכות (באמצעות מענק מס הכנסה שלילי) וממעמד הביניים (דרך הוספת נקודות זיכוי).

 

מע"מ

ב-2015 הופחת מס ערך מוסף מ-18% ל-17%, וזאת על-מנת לספק מענה לירידה בצמיחה שהסתמנה כשמשה כחלון נכנס לתפקיד שר האוצר. עוד כדאי לציין כי מע"מ הוא מס שפוגע בשוויניות, שכן בעשירונים התחתונים חלק גדול יותר מההכנסה הפנויה מוקדש לצריכה.

 

מס חברות

מס חברות הופחת ל-23% (מ-26.5%) וכמו כן הופחת המס על חברות מייצאות אשר פועלות בישובי הפריפריה – ל-7.5% (במקום 9%). השינויים נועדו לאפשר לחברות להתמודד עם המתחרים הרבים ברחבי העולם ולהוביל להוספת מקומות עבודה ובפרט בפריפריה.

 

מסי קנייה ומכסים

במסגרת תוכנית נטו הוזלות בוטלו מכסים ומסי קנייה על שורה ארוכה של מוצרי חשמל, צעצועים לילדים, תמרוקים ועוד מוצרים שמשמשים את כל שכבות האוכלוסייה.

 

נקודות זיכוי במס הכנסה

צעד משמעותי נוסף של משה כחלון הוא הוספת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 6 – תוספת של בין חצי נקודה ל-2.5 נקודות שמובילה לגידול של אלפי שקלים בהכנסה הפנויה של משפחות במעמד הביניים.

איקון פייסבוק איקון טוויטר איקון גוגל פלוס לשתף: